אורית רובין בן חיים
פסיכולוגית התפתחותית מומחית לילדים
גמילת לילה מחיתולים
מאת: אורית רובין בן-חיים, פסיכולוגית התפתחותית מומחית
בשעה טובה הילד שלכם הראה סימני מוכנות ובשלות לגמילה מחיתול במהלך היום, התחלתם את התהליך ומיד עולה השאלה: ומה לגבי הלילה?
מה עדיף: גמילה במקביל, יום ולילה?
אולי עדיף לבסס את הגמילה ביום לפני שעוברים ללילה?
וגם אחרי שכבר החלטתם ללכת על זה ולהוריד את החיתול בשינה, האם להעיר בלילה? האם למנוע מים בלילה? האם לשים להם חיתול אחרי שהם נרדמו?
מסתבר שהעניין לא פשוט, קיימות מגוון גישות ודעות לדרך הנכונה לגמילת לילה, ובכתבה הזו אני שמחה להציג בפניכם את מחשבותיי בעניין.
בניגוד לגמילה מחיתולים במהלך היום, גמילת לילה מחיתולים היא תהליך המתרחש באופן טבעי, ללא צורך בהתערבות מכוונת של ההורה, והיא תלויה למעשה בבשלותו הפיזיולוגית של הילד.
מערכת הרפלקסים לשליטה פיזיולוגית בשחרור השתן במהלך השינה מגיעה לבשלות אצל מרבית הילדים עד גיל 6, ומאפשרת לילד להתאפק ולא לעשות פיפי במהלך השינה, או להתעורר כשהוא מרגיש צורך ללכת לשירותים. כ-15% מהילדים ממשיכים להרטיב אחרי גיל 6, ואצל רובם הרקע לכך הוא תורשתי.
אם כך, נראה כי מה שנותר לנו לעשות זה רק לחכות בסבלנות עד שהמערכות הפיזיולוגיות של הילד יבשילו והוא יצליח לסיים את הלילה יבש. אז למה בכל זאת הנושא של גמילת לילה מעסיק אותנו כל כך?
פעמים רבות אנחנו רואים מולנו ילדים גדולים, נבונים, מפותחים אשר מתפקדים היטב וקשה לנו ולהם להתמודד עם הפער שנוצר בין תפקודם ביום לתפקודם בלילה.
איך יכול להיות שהילד החכם והגדול שלי זקוק לחיתול בלילה כמו תינוק? לפעמים גם לילד עצמו לא פשוט להתמודד עם זה. הוא מרגיש גדול ומסוגל והכשלונות הקטנים האלה בלילה, האכזבה שלנו ההורים כשהוא מתעורר רטוב ובוכה, גורמים לו לתסכול ואף עלולים לפגוע בדימוי העצמי שלו.
אז מה בכל זאת נוכל לעשות לאחר שהתאזרנו בסבלנות, כדי ליצור עבור הילד סביבה מתאימה ותומכת לגמילת הלילה?
שנת צהריים - אפשר להתחיל עם גמילה בשנת הצהריים.
כשאנחנו שמים לב שהילד מתעורר בחלק ניכר מהימים עם חיתול יבש משנת הצהריים, נוריד את החיתול. נבדוק יחד עם הילד את החיתול כשהוא מתעורר משנת הצהריים ונספר לו שהחיתול יבש וממחר הוא יוכל לישון בלי חיתול. במקביל אפשר להתייחס גם ללילה, להכין את השטח ולראות מה מצב החיתול בבקרים.
שתייה - אומנם ידוע שכשילד בשל ממש, לא משפיעה עליו כמות השתייה שהוא שותה לפני השינה, אך כל עוד הבשלות לא הגיעה לרמתה האופטימלית, אך מתקרבת לכך, רצוי לשים לב לכמויות הנוזלים שהילד מקבל בשעה שלפני השינה. לעיתים קרובות מאוד, כשמגיעים לגיל הגמילה עדיין נשאר ההרגל לשתות בקבוק חלב לפני השינה ואף להרדם איתו. זה הזמן המתאים להפרד מההרגל הזה! זה יעזור מאוד לגמילה מהחיתול בלילה, להרגלי השינה, לבריאות הפה והשיניים ועוד. בדרך כלל ילדים בגילאים האלה כבר לא זקוקים באמת לחלב כמרכיב בתזונה שלהם, אך אם עדיין קשה לכם להפרד מהבקבוק, תמיד אפשר להעבירו לשעות הבוקר או אחר הצהריים. עוזר גם להעביר את החלב מבקבוק עם פטמת תינוק לכוס רגילה או כוס פטנט - כך הילד מאבד בעצמו את העניין בחלב.
עניין נוסף הוא שישנם ילדים שממעטים בשתייה לאורך היום ומשלימים את כמות הנוזלים בשעות הערב והלילה. במקרה כזה כדאי לעודד שתיית מים לאורך היום כולו.
להעיר או לא להעיר? - הורים רבים שואלים אותי האם נכון וכדאי להעיר את הילד מהשינה בלילה, או לקחת אותו מתוך שינה לשירותים. לפי הגישה שמתייחסת אל גמילת הלילה כתהליך בשילה טבעי, אם אתם צריכים לקחת את הילד לשירותים, סימן שהוא עדין לא בשל לכך. אך אם אתם שואלים אותי, במידה ומדובר בפעם יחידה בלילה שיכולה למנוע מהילד להרטיב, ועוזרת לו לישון ללא חיתול וללא חוויות ליליות לא נעימות, אני בעד. יחד עם זאת, אם מדובר ביותר מכך ואתם מוצאים את עצמכם מכוונים שעון ל4 בבוקר כדי לקחת אותו לשירותים, כנראה שבאמת הילד עדיין לא בשל לכך.
חיתול רגיל או חיתול מיוחד - הגעתם למסקנה שהילד לא בשל לגמילת לילה? המשיכו להשתמש בחיתול. אפשר לעבור לשימוש בחיתול מיוחד ללילה שגם סופג יותר וגם הוא נלבש כמו תחתונים. נכון, התחושה היא של חיתול ונכון שהם יקרים יותר, אבל הם בכל זאת מאפשרים איזושהי הפרדה מהחיתולים של התינוק. אפשר לקרוא להם "תחתוני שינה" או "תחתוני לילה" כדי להקל על הילד לקבל אותם, ויתרון נוסף הוא שהילד יכול ללבוש אותם באופן עצמאי והוא לא צריך לשכב כתינוק כשאתם מחתלים אותו.
הילד מתנגד לחיתול בלילה? הורים שואלים אותי לפעמים אם אפשר לחתל אותו במהלך השינה ואפילו להסיר את החיתול לפני שהוא מתעורר. אני לא בעד. חשוב שהילד יהיה מעורב במה שקורה איתו. חשוב להגיע עימו להבנה לגבי הפתרון להרטבות הלילה באופן שיכבד אותו ויאפשר לו לקחת אחריות על גופו. הסבירו לו בהתאם לגילו שאתם רוצים לעזור לו, כי להתעורר רטוב ובוכה באמצע הלילה זה מאוד לא נעים, ותחתוני השינה סופגים את כל הפיפי ומשאירים אותו יבש. כשהוא יגדל מעט ותראו שהתחתונים נשארים יבשים בלילה תוכלו להוריד אותם ולישון בלעדיהם.
רגרסיה - לא פעם אנחנו נתקלים בילדים שהיו גמולים בהצלחה במהלך הלילה במשך מספר חודשים ואף יותר מכך ולפתע חזרו להרטיב. במקרה הזה מדובר בילד שהבשלות הפיזילוגית שלו הושגה וחלה רגרסיה בתפקודו. חשוב במקרה כזה לבחון האם התרחש אירוע בחייו של הילד שיכול היה להשפיע על מצבו הרגשי, אירוע טראומטי, שינויים במשפחה וכו'. חשוב לזכור שאירוע מהותי ואף טראומטי עבור ילד אינו חייב להראות כזה בעינינו. במקרה כזה חשוב לפנות לאיש מקצוע לאבחון וטיפול.
ומה לאחר גיל 6? קופות החולים מציעות מגוון טיפולים בעניין: טיפול בפעמון המעיר את הילד עם טיפות השתן הראשונות ויוצר כך התנייה בין עשיית הפיפי להתעוררות, טיפול תרופתי הורמונלי וטיפולים רגשיים אחרים.
לסיכום, הנה כמה הכנות שיקלו עלינו:
* נעודד את הילד ליצור הרגל קבוע ללכת לשירותים לפני השינה.
* נשים מגן מזרן. לאחרונה שמעתי טיפ מאמא אחת שמציעה את המיטה בשכבות: מגן מזרן, מעליו סדין, מעליו מגן מזרן שני ומעליו סדין שני. כך, במקרה של פספוס בשינה, מורידים את הסדין והמגן מזרן העליונים הרטובים והמיטה נשארת מוצעת, לצמצום ההתעסקות הלילית.
*נפרד מבקבוק החלב לפני השינה.
* נעודד לשתות מים לכל אורך היום ולא רק בערבים.
