איך מחנכים ילדים לעצמאות?

מאת: אורית רובין בן-חיים, פסיכולוגית

כפסיכולוגית שעובדת עם הורים לילדים בגיל הרך אני שומעת לעיתים קרובות כמה חשוב שהילד יהיה עצמאי.

ואני מסכימה, עצמאות היא דבר נפלא וחשוב מאוד אשר מביא את הילד לידי מימוש יכולותיו.

ילד עצמאי הוא ילד שבטוח בעצמו, בוטח בסביבתו ומרגיש מסוגל ובעל שליטה. הוא מרגיש חופשי לבחור ולהתנסות,

להכשל, לנסות שוב ולהצליח מבלי לחשוש מתגובת הסביבה, מבלי לחשוש מכשלון.

אז איך נראית הדרך אל העצמאות ומה תפקידנו כהורים בדרך הזו? התשובה לכך מגוונת ורבת פנים ומשתנה בהתאם לגילו של הילד ושלב התפתחותו:

• העצמאות בחודשים הראשונים לחיים:

בינקות העצמאות מתחילה דווקא כתלות מוחלטת בהורה ואחדות עימו, והבסיס לה נבנה באמצעות טיפול רגיש ומכוונן לצרכי התינוק.

לא פעם אני שומעת מאותם הורים המודאגים לגבי עניין העצמאות אמירות מהסוג של: "לא כדאי להרים את התינוק הרבה על הידיים כדי שלא יתרגל. הוא צריך להתרגל להיות לבד ולהעסיק את עצמו", "לא כדאי להגיב לכל בכי של התינוק, שילמד להסתדר קצת בעצמו", "אם תינוק יכול לאכול מבקבוק בעצמו, מה טוב", "חשוב ללמד את התינוק להרדם בעצמו".

חשוב לי לומר שהדרך אל העצמאות אכן מתחילה מינקות, אך תחילתה של עצמאות היא דווקא ביחסי התלות והאחדות בין התינוק והוריו בינקותו. ככל שתינוק יחוש יותר מוכל ומוחזק, שהוריו מגיבים אליו ולצרכיו באופן מספק, ומסייעים לו בדברים שהוא עדיין אינו מסוגל להם בעצמו, כך הוא יחוש יותר בטוח בסביבתו. הבטחון והאמון שהתינוק חש כלפי הוריו הם הכלים הבסיסיים העומדים לרשותו לפיתוח עצמאותו בהמשך.

לכן, בואו נדמיין את אותו תינוק קטן, שבוכה וזקוק לאימו שתרגיע אותו בזרועותיה. הוא מתקשה בגילו הצעיר להרגע בעצמו וזקוק לה לשם כך. הוא זקוק לתנועה אליה הוא רגיל עוד מהרחם, הוא זקוק לחום גופה צמוד אליו ולחלב שיזרום בפיו, על מנת להרגע ולהרדם... כיצד יחוש אותו תינוק כשהוא מונח

בעריסתו, רחוק מאימו? איזה טיפול יתמוך ביצירת יחסי אמון בין התינוק והוריו אשר יעמדו לרשותו בהמשך הדרך?

• העצמאות כשהתינוק גדל:

מתוך האחדות והתלות של התינוק בהוריו, הולכת ונוצרת גם הנפרדות. הוריו של התינוק מסייעים לו להכיר את עצמו ואותם כיישויות נפרדות, בעלות צרכים, רגשות ורצונות נפרדים ושונים זה מזה. הילד לומד להכיר את עצמו, את תחושותיו ואת התנהגותו במצבים שונים ולאט לאט הוא מבין שכל אחד הוא אחר. ילד שביחסים עם הוריו לא הצליח ללמוד זאת באופן תקין, יתקשה מאוחר יותר לצאת לעצמאותו.

בפועל: הביעו בקול רם עבור תינוקכם את רצונותיו כפי שאתם מבינים אותם, את תחושותיו, את צרכיו. אימרו בקול את רצונותיכם, העניקו משמעות והסברים לסיטואציות והתרחשויות. "אני יודעת שאתה עייף עכשיו, הנה אמא מסיימת לשטוף את הידיים ובאה אליך לעזור לך להרדם".

• עצמאות כשהתינוק מתחיל לנוע במרחב:

ההתפתחות המוטורית של התינוק, הזחילה ומאוחר יותר ההליכה, מאפשרים לו להתרחק מהוריו על מנת לחקור את סביבתו ברדיוס סביר מהם המשתנה מילד לילד ומהורה להורה, מרחק בו התינוק והוריו יחושו בנוח עימו. תינוק אשר חש בטוח בנוכחות הוריו יוכל להתרחק מהם בעת משחק, עם גיחות קצרות לתדלוק רגשי אצל ההורה.

בפועל: אפשרו לילד במידת האפשר להתרחק מכם ולהעזר בכם ממרחק, במבט וחיוך מאשר ומשרה בטחון. כשאתם יוזמים התרחקות בבית ויוצאים מטווח ראייתו של התינוק, אתם חוצים את המרחק עימו הוא מרגיש נוח ובו הוא חש שליטה ובטחון, לכן דברו עם התינוק, אימרו לו לפני שאתם מתרחקים ואפילו דברו עימו ממרחק.

גיל שנתיים האיום – העצמאות קורמת עור וגידים. לקראת סוף השנה השנייה לחיים הילד שהתפתחותו תקינה, דורש את עצמאותו! הוא רוצה לעשות דברים בעצמו, מבקש להתנסות בדברים חדשים לבד, הוא עסוק בבדיקה מה מותר לו ומה אסור והוא מביע כעס ותסכול עזים במידה והצורך בהתנסות עצמאית אינו מסופק ואינו מקבל מקום של כבוד בבית.

בפועל: בזמנים מתאימים אפשרו לילד ככל שניתן להתנסות בעצמו בדברים שהוא חושק בהם, כבדו את חתירתו לעצמאות, בטאו בקול רם בפניו את רצונותיו ותסכולו, על מנת שיחוש מובן.

חינוך לניקיון כמבחן לעצמאות – גמילה מחיתולים היא אחד האתגרים הראשונים המציבים במבחן את החינוך לעצמאות. ילד בעל התפתחות תקינה שגדל בסביבה תומכת, מעודדת ומאתגרת במידה המתאימה יחוש מוטיבציה ונכונות לקראת התהליך. ילד שעסוק בשאלת עצמאותו, במידה בה הוא חש מסוגלות ושליטה בחייו עלול להקלע למאבקי כוחות עם הוריו ולהראות קשיים בגמילה, המהווים לעיתים קרובות סימפטום לקושי ברכישת העצמאות מול הוריו.

בפועל: הייו קשובים וסבלניים בתהליך הגמילה, כבדו את רצונותיו, תנו לילד לחוש שליטה על גופו, אל תחייבו אותו ללכת לשירותים והכי חשוב, אל תכנסו עימו למאבקי כוחות סביב הגמילה.

עצמאות בפעולות יומיומיות שגרתיות – מתן עצמאות לילד ועידודו לעשות בעצמו דברים שהוא מסוגל להם עבור עצמו ועבור משפחתו, משדרים לילד שהוא מסוגל, שהוא חלק מהמשפחה, שסומכים על יכולותיו וזקוקים לו ולעזרתו.

בפועל: עודדו מגיל צעיר לאכילה עצמאית, אפשרו לילד להתלבש בעצמו, לנעול נעליים, להסתבן באמבטיה. עבור המשפחה כולה: שתפו אותו בעבודות בית קלות כמו: עריכת השולחן, ניגוב אבק, טאטוא הרצפה במטאטא ילדים, רחצת ירקות, מיון כביסה וכו'.

עצמאות חברתית – קרוב לגיל 4 הפן החברתי מתחיל לתפוס מקום משמעותי בחייו של הילד, מקום אשר יילך ויגדל מכאן ואילך בשנים הקרובות לחייו. על הילד ללמוד להתמודד באופן עצמאי עם חבריו, לפתור בעיות, לשאת תסכול, להוביל אך גם להיות מובל. ילדים עם קושי בעצמאות יתקשו לנהל את קשריהם החברתיים ויהיו תלויים בהתערבות חיצונית של מבוגר לפתרון בעיותיהם.

בפועל: עודדו את הילד להפגש עם חבריו אחר הצהריים, עודד אותו לארח בביתו אך גם להתארח בביתם של חבריו. תווכו במידת הצורך, אך עודדו אותו גם לפתור בעיות חברתיות בעצמו ולא להיות תלוי בהתערבותכם.

היכולת לשאת פרידה –  סביב גיל 4 ואילך נצפה ליכולתו של הילד להפרד מהוריו, מתוך הבנה וקבלה של נסיבות הפרידה, ליכולתו לשהות משכי זמן משתנים מחוץ לביתו ולהמשיך בפעילותו השגרתית מבלי להראות סימני חרדה ורגרסיה בהישגיו וביכולותיו.

בפועל: עודדו את הילד להשאר לבד אצל חבריו, ללכת לחוגים, לישון אצל סבא וסבתא והדודים, להפרד לפעמים בשער הכניסה לגן. כשאתם יוצאים לבלות בערב או נוסעים ללילה מחוץ לבית, אל תסתירו את מעשיכם, אל תנסו להסתיר מהם את הסיבה האמיתית להעדרותכם, שתפו אותם ותמכו בהם במידת הצורך.בסיכומו של עניין, החינוך לעצמאות מתחיל כבר בינקות וממשיך בפניו המשתנות אל מעבר לגיל הרך. לנו ההורים יש תרומה משמעותית לכך, אך יש לזכור שמעבר לתרומתנו, קיימים משתנים נוספים כמו הטמפרמנט המולד של הילד, מיקומו במשפחה ומהלך התפתחותו להם תרומה לא מבוטלת גם כן.

052-2299255

הוד השרון

אורית רובין בן-חיים

פסיכולוגית התפתחותית מומחית

  • Facebook Clean Grey