הזכות לבחור היא זכות אלמנטרית של כל אדם בוגר במדינה דמוקרטית, ומה עם ילדים? מגיל צעיר ביותר אנחנו עדים לרצון העז של ילדים לבחור ולקבל החלטות, לחוש שליטה ועצמאות בחייהם, ועל הרקע הזה, במקום בו נפגשים ומתנגשים הרצונות שלנו ושלהם, צומחים ועולים לא מעט מהקשיים שביחסים בינינו לבין ילדינו. אנחנו המבוגרים, ההורים, יודעים לרוב מה אנו רוצים בשבילם. אנחנו בוחרים את הדרך לגדל אותם, מה הם יאכלו, היכן יתחנכו, כמה טלויזיה יצפו...אנחנו רוצים את הכי טוב בשבילם. זה לא תמיד קל למצוא את המקומות בהם אנחנו יכולים להרפות מהשליטה ולאפשר להם לעשות את הבחירות שלהם, את הטעויות שלהם ולחוש אחריות למעשיהם.

אז נכון, משפחה היא לא מדינה דמוקרטית וההחלטות בה לרוב אינן מתקבלות על פי דעת הרוב, אבל אם זוכרים שאנו מגדלים בה ילדים שיהפכו בעתיד לבוגרים בעלי זכות בחירה, עלינו להכין אותם לכך מילדות.

בחירה היא לא עניין פשוט. כדי לבחור, ילד צריך לדעת מה הוא רוצה, להכיר את עצמו, את הנטיות שלו, הכשרונות שלו, היכולות שלו, את הדברים שהוא אוהב ובמה הוא מאמין. נשמע טריוויאלי, אבל לא כולנו מכירים את עצמנו בדרך הזו. כדי להכיר את עצמי באופן הזה, אני צריך להפריד בין מי שאני לבין מי שמצפים ממני להיות – ההורים שלי, הבן זוג שלי, החברים שלי, החברה בה אני חי, ולפעמים ההפרדה הזו לא ברורה וממש לא פשוטה.

ילד שגדל עם זכויות בחירה גדל עם תחושה שסומכים עליו, שיש לו שליטה מסויימת על חייו. זהו ילד ששואלים לדעתו, מוצאים את המקומות שאפשר להתייעץ עימו ולחשוב יחד איתו. זהו ילד ששומר על העצמי האמיתי שלו ויודע לומר מה הוא אוהב, מה הוא רוצה והוא יגדל להיות ילד ואדם בוגר יצירתי וסיכוייו להצליח ולהיות מאושר ומסופק בחייו גבוהים.

 

אז איך אנחנו יכולים להכניס לחייהם של ילדינו אפשרויות בחירה?

כולנו מכירים את הבחירה בין שתי אפשרויות. איזה בגד את רוצה? את השמלה הורודה או את המכנסיים הכחולים? אם זה עובד, יופי! אך ישנם ילדים רבים, בעיקר בגילאים גדולים יותר (3 ואילך) שכבר לא מסתפקים בזכות הבחירה המצומצמת ויבחרו תמיד באפשרות השלישית שאינה נפתחה ביניהם. ילדים כאלה יחפשו אחר מרחב בחירה גדול יותר בכל מיני תחומים בחייהם.

 

הנה כמה רעיונות להרחבת מרחב הבחירה בבית:

• כאשר אתם נקלעים לקונפליקט מול הילד, בו הרצונות שלכם ושלו אינם מתיישבים זה עם זה, שאלו את הילד מה הוא מציע ומה אפשר לעשות במצב הזה. תפקידנו כהורים לתאר ולשקף עבור הילדים את הבעיה, אך כדאי להשאיר להם מקום להציע פתרונות חלופיים משלהם, הקשיבו לרעיונות שלהם וגלו פתיחות וגמישות כשניתן.

• מיצאו את המקומות בהם אתם יכולים להרפות מהשליטה שלכם. אלה אותם מקומות שאינם נוגעים בגבולות האדומים שלכם ולא יקרה כלום אם הילד יילך בדרך שונה מזו שרציתם.  בחירת ארוחת הערב, בחירת בגדים, בחירת חוגים, מתי לסדר את החדר או להכין את שיעורי הבית...

•  ייצרו שיח בבית בו שואלים אחד את השני לדעתו, מה אתה חושב על עניין מסויים? איך אתה מרגיש עם זה?הראו לילד שאתם לוקחים בחשבון את דעתו ואת רצונותיו, מכבדים אותם ומתייחסים אליהם ברצינות. גם במצבים בהם אינכם יכולים לאפשר אותם, אינכם מתעלמים מהם או מזלזלים בהם.

• אפשרו לילד לקחת אחריות על מעשיו ולחוש בתוצאות ובהשלכות של בחירותיו. לכל בחירה יש תוצאה טבעית ותפקידינו לסייע לילדים לעשות את החיבורים הללו, כך יוכלו לבחור טוב יותר בעתיד.

 

ילד שגדל בתחושה שמקשיבים לדעותיו, שמכבדים אותן ושמאפשרים לו לבחור ולקחת אחריות, יחוש שסומכים עליו. הוא יהיה בעל תחושת מסוגלות גבוהה ובעל בטחון להתמודד עם אתגרים בחייו. זהו ילד שהדימוי העצמי שלו יהיה גבוה יותר, הוא יכיר את עצמו על מעלותיו וחולשותיו ויגדל להיות אדם בוגר בעל יכולת בחירה אמיתית.