למה הילדים משחקים במשפחה?

מאת: אורית רובין בן-חיים, פסיכולוגית

בכל יום אני נדהמת מחדש כמה שעות הבנות שלי משקיעות במשחק דמיוני. 

הלהיט כבר תקופה ארוכה זה לשחק ב"משפחה". פעם זו האמא והשניה התינוקת, פעם אחרת הן שתי אמהות עם תינוקות,

בכל פעם הן לובשות זהות חדשה ומתנסות בתפקיד אחר.

לעתים קרובות אני שומעת מהורים שהם לא מבינים למה זה טוב. למה הילדים מבזבזים את זמנם עם "משחקי הכאילו" האלה, במקום לשבת על איזה פאזל או משחק קופסה "שגם מלמד משהו"?

 

אז למה ילדים בגיל הגן משחקים במשחקי דמיון ומשחקי תפקידים, ומה הם לומדים מהם?

• פיתוח מיומנויות חברתיות – חישבו כמה זה מורכב עבור שני ילדים צעירים להסכים לאורך זמן על מהלכו של משחק חסר חוקים וכללים, אין בו נכון ולא נכון והכל בו אפשרי. כל משתתף מכניס את עולמו למשחק, את הדברים שמעסיקים אותו ומטרידים אותו, את פחדיו וחרדותיו ויחד נרקם משחק משותף עליו מסכימים במידה רבה כל המשתתפים. למעשה, משחקי תפקידים מזמנים הזדמנות מופלאה עבור הילד לתרגול ופיתוח המיומנויות החברתיות שלו. להבין שלאחר יש עולם פנימי משלו, דעות, רצונות וכוונות משלו, השונות לעיתים משלי. זו הזדמנות להציג את רעיונותיו וליזום, להוביל את המשחק, אך גם לוותר, לשתף פעולה ולהיות מובל על ידי האחר.

 

• גמישות מחשבתית – פעם אני האמא ופעם אני התינוקת, פעם אני אביר לוחם ופעם חייל פצוע. משחקי התפקידים דורשים מהילד בעל החשיבה האגוצנטרית, יכולת גמישות מחשבתית ומאתגרים אותו כשהוא נכנס בכל פעם לנעליים אחרות, המחייבות אותו להתבונן בעולם מזוית ראייה שונה. כשמקשיבים למשחק של הילדים אנחנו יכולים לא פעם לשמוע את קולנו בוקע מגרונם במהלך המשחק. הילדים יוצרים משחק מסיטואציות מחיי היומיום שלהם, אך הפעם הם יכולים להתמודד עם הסיטואציה מזוית המבוגר, ההורה הסמכותי, המחנך ואף מטיף, וכך לעבד, להבין ולקבל את ההתמודדות היומיומית.

 

• תרגול חולשות – משחק התפקידים מאפשר לילד לתרגל את המקומות החלשים שלו. ילדים ביישנים ומופנמים יכולים לגלם דמות מוחצנת, ילדים פחות מקובלים חברתית יוכלו במשחק להפוך לאבירים או לגיבורי-על והילד הצעיר במשפחה יכול להכנס לדמותו של האח הבכור ולהתנסות בעמדה הזו שאינה מוכרת להם מההתנסויות היומיומיות שלהם, וכך לחוש כוח ושליטה ולחזק את אותן נקודות חולשה.

 

• התמודדות עם פחדים – המשחק הדמיוני מאפשר לילד להחשף למקור הפחד ולהתמודד עם פחדיו באופן עקיף. כך למשל, ילד שמפחד ללכת לרופא יכול להתנסות במהלך משחק רופא-חולה וילדה שעולה לכיתה א' יכולה לשחק עם חברותיה במורה ותלמידה וכך להפיג את חששותיהם מהצפוי לבוא.

 

• עיבוד חוויות שליליות – המשחק מאפשר לילד להתמודד עם חוויות לא נעימות או מעוררות חרדה, לשחזר אותן באמצעות המשחק ולהתמודד איתן. כך למשל, ילד שחווה אובדן של בעל חיים אהוב יכול לשחזר את מותו במהלך המשחק, עד שזה יעובד והילד יוכל להניח את החוויה מאחוריו. יחד עם זאת, במידה ושמים לב שהילד חוזר במהלך המשחק על תוכן קשה ומסויים באופן אובססיבי וחזרתי יש מקום להתערבותו של איש מקצוע.

 

• ביטוי תוקפנות – המשחק מאפשר לילד לבטא בעולם הדמיון תוקפנות ואגרסיות שהוא אינו יכול לבטאן בהזדמנויות אחרות. הילד יכול להרשות לעצמו במשחק "בכאילו" מעשים שאסורים עליו במציאות: הוא יכול להלחם, להכות ולהרוג ולפרוק את תוקפנותו בלחימה.

ביטוי תוקפנות במהלך משחק מעורר לעיתים קרובות במבוגרים אי נוחות ורצון להסיט את המשחק למקומות רגועים, חיוביים ושלווים יותר, אך יש לזכור כי התוקפנות קיימת בילד, היא טבעית ונורמאלית והמשחק מאפשר לתעל אותה לערוצים לגיטימיים שאינם פוגעים בילד או באחר. יחד עם זאת, אם המשחק משנה את פניו באופן דרסטי והופך לאלים והרסני באופן קיצוני יש מקום לבחון זאת על ידי איש מקצוע.

 

• פיתוח הדמיון והיצירתיות – ילדים מכניסים למשחק הדמיוני חפצים מאולתרים, יוצרים מצבים לא מציאותיים ובכך מאתגרים את היצירתיות ומפתחים את הדמיון. היכולות הללו, אשר הולכות ומשתכללות באמצעות המשחק, יעמדו לרשותם כמיומנויות לפתרון בעיות בחייהם ובחשיבה יצירתית.

אם כך, למשחק הדמיוני חשיבות עצומה ותרומה משמעותית לילדים בגיל הגן מבחינה רגשית, חברתית ואף קוגניטיבית, חשיבות שאינה נופלת ואולי אף עולה על חשיבותם של משחקי חשיבה ומשחקי קופסה לימודיים.

052-2299255

הוד השרון

אורית רובין בן-חיים

פסיכולוגית התפתחותית מומחית

  • Facebook Clean Grey