מה עושים כשהילדים רבים?

מאת: אורית רובין בן-חיים, פסיכולוגית

היחסים בין הילדים שלנו הם נושא שגוזל מרובנו ההורים לא מעט כוחות והתמודדות יומיומית מתמשכת.

הם אחד העניינים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על האוירה הבייתית, ועל מצב רוחם של ההורים,

ולא אחת אנחנו עומדים חסרי אונים וכוחות מול ריבים בלתי פוסקים.

 

הנה גישתי לביסוס יחסים חיוביים ובריאים בין ילדנו:

1. זה מתחיל בקטן – לילד הבכור שלכם צפוי להיוולד אח או אחות. עד היום, הוא לא היה צריך להתמודד באופן יומיומי ואינטנסיבי עם שיתוף אחרים בצעצועיו. בקרוב תתווסף לחייו ההתמודדות החשובה הזו ואתם תוכלו לעזור לו לצלוח אותה. כבר בשלהי ההריון התחילו להכין את ילדכם הגדול לצפוי לבוא. דברו על חדר הילדים כעל "החדר שלכם" ולא כעל "החדר שלך" וכך גם על הצעצועים. ספרו לו שבהתחלה התינוקי לא ידע לשחק בצעצועים אבל לאט לאט הוא ילמד ויצטרף אליו למשחק בהם.

 

2. עיזרו להם לשחק יחד – התינוק נולד, הכל הולך בסדר עד הרגע שהוא מתחיל לנוע בחדר ולגעת לאחיו הגדול בחפציו. העבירו לגדול את המסר: תראה, הוא כל כך מתעניין במה שאתה עושה, הוא רוצה לשחק איתך... איזה כייף לו שיש לו אח גדול כמוך! כשאתם פנויים לשבת איתם, נסו לעזור להם לשחק יחד. הגדול יבנה בקוביות, אתם תתפעלו בקול לאוזני שני הצדדים ותבנו בצד מגדל קטן ותאפשרו לקטנצ'יק לפרקו בהתלהבות. עודדו גם את הגדול לבנות עבור הקטן ולשתף אותו בפירוק...

 

3. עולים קומה – ובכל זאת, כשהגדול רוצה לשחק במשהו שמסוכן לקטן, כמו חרוזים וחלקי משחק קטנים, או פשוט כשאינכם פנויים לתיווך והשגחה צמודה, הציעו לגדול "לעלות קומה". תנו לו להרכיב ולהשחיל ליד שולחן גבוה.

 

4. מה עם רכוש אישי? בנושא הזה לא כולם מסכימים איתי, אבל דעתי היא שבעידן השפע של היום יש מעט מאוד דברים חומריים כמו צעצועים שהם "רק שלי" ו"רק אני מחליט עליהם". גם אם צעצוע מסויים הוא שלי כי אני קיבלתי אותו, הציפייה היא שאשתף את האחים, למעט שני סוגים של דברים: 1. חפצים בעלי ערך רגשי מיוחד, כמו חפץ מעבר או כמו מתנה שקיבלתי שהיא יקרה לליבי באופן מיוחד. מאלה יהיו שניים-שלושה דברים מקסימום. אם יש יותר כאלה, חישבו האם באמת מדובר בדברים בעלי ערך רגשי כה משמעותי... 2. דברים לא חומריים כמו עבודות יצירה. יצירה שעמלתי עליה היא רק שלי ועל בני המשפחה לכבד זאת. יומן אישי, ברכה שקיבלתי מסבתא וכו' גם הם נכללים בקטגוריה.

אצלנו בבית אומרים: זו הפתעה שנעה קיבלה בגן, אבל כולם יכולים לשחק בה. לנעה זכות הראשונים עליה, כמקבלת המתנה והיא תקבע את התור בין אחיה וניהולו אחריה. המסר: בשיתוף כולם מרוויחים – יש יותר צעצועים לכולם.

חשוב לציין שהדברים נכונים בעיקר לגיל הרך וככל שהילד גדל יהיו לו יותר דברים אישיים משלו, אך הציפייה עודנה לשיתוף ויחד.

 

5. לא קונים דברים כפולים – הורים לא מעטים קונים צעצועים בכפילות. עצה שלי: נסו להמנע מכך. בא לכם לפנק כל אחד מהם במשהו חדש? קנו שני דברים שונים לשניהם יחד ולמדו אותם לחלוק בהם.

 

6. ומה עושים כשהם רבים? מתעלמים? מפרידים? צועקים? מענישים? חשוב לזכור שהילדים הם אלה שרבים, אבל להורים יש תפקיד משמעותי ביותר בניהולו של הריב בין ילדיהם.

מה זה אומר? כשהילדים רבים ביניהם ופונים אליכם, השתדלו להיות מתווכים ולא שופטים. הקשיבו להם, הציגו בקול רם את עמדתו של כל אחד כפי שאתם מבינים אותה מהם,  ועיזרו להם לנהל את הויכוח, אבל אל תנקטו צד. הציגו בפניהם את הבעיה שנוצרה:  "אני רואה שיש פה שני ילדים שרוצים לשחק בצעצוע אחד", עודדו אותם לחשוב על פתרון אפשרי בעצמם: "מה אתם חושבים שכדאי לעשות?" ואולי תופתעו לגלות פתרונות יצירתיים... אם הם לא מוצאים פתרון נסו לכוון אותם לפתרון של שיתוף פעולה או תורות. במידה והריב מתדרדר, אפשר אפילו לנטרל מרשותם את מושא המריבה (המשחק) עד שיגיעו להבנה ביניהם.

מה השגתם בזה? כמה דברים: תסייעו להם לפתח מיומנויות חברתיות טובות, תפחיתו ממצבי התלות בכם ההורים, אף ילד לא יחוש מקופח, כי לא נקטתם צד ולא הכרעתם: הפתרון הוא משותף ולא שלכם.

 

7. הוציאו את התחרותיות אל מחוץ לביתכם - מי מגיע ראשון לאמבטיה? מי אוסף הכי הרבה צעצועים? החינוך המערבי מדגיש תחרותיות והישגיות, ואנחנו ההורים משתמשים בתחרות לא פעם כדי להניע את הילדים לעשות דברים. אבל בטווח הרחוק, התחרותיות יכולה לפגוע ביחסים בין האחים, וליצור משקעים העלולים ללוות את הילדים להמשך חייהם הבוגרים. לילדים שלנו יש מספיק הזדמנויות לתרגל תחרותיות מחוץ לבית, אז השתדלו להוציא את התחרויות מהבית ועודדו שיתופי פעולה בין האחים.

 

8. המנעו מהשוואות בין האחים – התייחסו לכל ילד בפניו ובפני המשפחה כולה רק ביחס לעצמו. אל תאמרו: "תראה איך אחיך עוזר, למה אתה לא?" במקום זאת אימרו לבן שעזר: "איזה כייף לי שאתה עוזר לי."

 

9. עודדו דאגה הדדית ואכפתיות בין האחים. כשאתם נמצאים עם אחד מילדכם עודדו אותו לחשוב על אחיו, למשל: לקנות גם עבורו ממתק שקניתם שניכם. 

שקפו בכל הזדמנות כיצד הצד השני וודאי מרגיש כשלא חולקים עימו ולא דואגים לו. "תאר לעצמך שאחיך היה חוזר ממסיבת יום הולדת ולא מכבד אותך בממתקים שלו. היה לך נעים? גם לו מאוד לא נעים עכשיו."

 

10. אלימות, קללות והקנטות מכוונות אסורות במשפחה שלנו! אנחנו מבינים שאתה כועס, עצוב או מאוכזב, אבל אלימות פיזית או מילולית ופגיעה מכוונת באחר אינה מקובלת בשום אופן. ההתערבות צריכה להיות מיידית ואסרטיבית, אך עדיין מייצגת את שני הצדדים: הצד שנפגע פיזית והצד הפוגע על כל תחושותיהם המוקדמות.

 

ואחרי כל אלה, חשוב לזכור שמותר להם לריב לפעמים. בכל זאת מדובר בתופעה נורמאלית בלתי נמנעת, השאלה היא עד כמה יש מעבר לכך ואיזה נפח זה תופס בבית.

052-2299255

הוד השרון

אורית רובין בן-חיים

פסיכולוגית התפתחותית מומחית

  • Facebook Clean Grey